רגע לפני שנדבר על תהליך הרמת סינוס פתוחה, חשוב שנבין מהו ניתוח הרמת סינוס באופן כללי.
הרמת סינוס, או בשמו המקצועי Sinus Lift, הוא הליך כירורגי שמטרתו היא לעבות את העצם בחלקו האחורי של הלסת העליונה, באזור השיניים הטוחנות, לקראת הכנה לשתל דנטלי.
תהליכי שתלים דנטליים מהווים ללא ספק את אחת מהמהפכות המשמעותיות ביותר ברפואת השיניים, והם אלו אשר מאפשרים לנו ליהנות מחיוך אסתטי וקבוע, מבלי להיות זקוקים לשיניים תותבות.
במהלך שנות התשעים, תחום השתלות העצם המתפתח, הוביל לפיתוח טכניקה כירורגית שבאמצעותה אפשר להצמיח עצם על חשבון הסינוס המקסילארי (נמצא בלסת העליונה מעל לשיניים ומתחת לעיניים), מה שיאפשר את פעולת הרמת ריצפת הסינוס המקסילארי, כלומר, התקנה של שתלים.
מהי הרמת סינוס פתוחה?
הרמת סינוס פתוחה הינה הטכניקה הקלאסית של ניתוח הרמת הסינוס, בה מבצעים פתיחה של "חלון צדדי" בלסת העליונה שלנו באמצעות מכשיר טורבינה, הדבר יאפשר לרופא להחדיר גרגירי תחליף עצם בין רירית הסינוס המורמת לבין עצם להסת.
העצם הטבעית של הגוף מחליפה למעשה את גרגירי תחליף העצם שהוכנס, והתהליך יתבצע באופן טבעי שעשוי להימשך לתקופה של כ 9- חודשים. במקרים מסוימים יתאפשר להחדיר שתלים בתוך העצם הקיימת, וזה יקרה תוך כדי ביצוע פעולת הרמת סינוס פתוחה.
עם זאת, חשוב לציין שבמקרה בו לא יתאפשר לייצב את השתלים בתוך העצם הקיימת, יהיה צורך בהמתנה של 6-4 חודשים, עד ליצירת עצם חדשה, ואז יוכל הרופא להחדיר שתלים בצורה יציבה ונכונה.
בתקופה שעולה על 9 חודשים מיום הרמת הסינוס הפתוחה, נוצרת עצם עבה וראוייה, ורק אז ניתן יהיה לחשוף את השתלים ולבנות מעליהם שיניים חדשות.
הרמת סינוס פתוחה נועדה בעיקר לטפל במצבים בהם ישנה עצם עצמית של פחות מ-4 מ״מ.
מה ההבדל בין הרמת סינוס פתוחה להרמת סינוס סגורה?
על מנת לדעת מה ההבדל בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה, צריך להכיר קצת יותר לעומק את הפרוצדורה של הרמת סינוס סגורה. הרמת סינוס סגורה הינה טכניקה של הרמת סינוס ללא פתיחת חלון צדדי, כפי שעושים בהרמת סינוס פתוחה.
הרמת הסינוס מתבצעת דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה ולא מהצד, כשבשלב הראשון הרופא המטפל יקדח עד רצפת הסינוס, לאחר מכן יבוצע שבר קטן ברצפת הסינוס, תתבצע השתלת העצם ולבסוף יוברג השתל במקומו המדויק.
האם הרמת סינוס פתוחה היא פעולה כואבת?
תהליך הרמת סינוס פתוחה או הרמת סינוס באופן כללי מתבצעת בהרדמה מקומית, ובמקרים נדירים יותר בהרדמה כללית, ההחלטה תתבסס על סמך שיקול דעתו המקצועית של הרופא בהתאם למצב ולצרכים שלכם המטופלים.
ברמה העקרונית, אינכם צפויים להרגיש בכאב במהלך הניתוח. במקרה בו בכל זאת תרגישו בכאב, יש לפנות לרופא המטפל או לצוות ולעיתים לקבל תרופות לשיכוך הכאבים ולהמשך טיפול.
מהו המעקב שנדרש מכם אחרי טיפול הרמת סינוס?
בין אם מדובר בהרמת סינוס פתוחה, סגורה או כל סוג של הרמת סינוס,קיימות מספר תופעות לוואי שסביר להניח שתראו או תרגישו אחרי הטיפול, ביניהן נפיחות באזור המטופל ודימום מהאף או מהפה.
ההמלצה היא לא לקנח את האף או להתעטש אחרי הטיפול, זה נשמע בהחלט קשה, אבל הסיבה שעומדת מאחורי זה היא שפעולות כאלו עשויות לגרום לעצם המושתלת לתזוזה או לפרימה של התפרים, ואף אחד מאיתנו לא ירצה להתמודד עם מצבים לא נעימים כאלה.
אחריותו של הרופא תהיה לנפק עבורכם מרשמים לתרופות המנועות התעטשות, ספריי מי מלח אשר ישמור על האף שלכם רטוב, ובנוסף חשוב שידאג לכם גם לתרופות שעוזרות לשיכוך כאבים או אנטיביוטיקה ומשמידי חיידקים למניעה של דלקות.
אחרי הטיפול והתפוגגות החומרים המרדימים, יש סיכוי שתרגישו באי נוחות וכאבים קלים. אחרי 10 ימים מרגע הטיפול, תצטרכו לחזור למרפאת השיניים שטופלתם בה כדי להסיר את התפרים ולעבור בדיקה שבה יבחן הרופא שלכם את מצבכם והחלמת המקום, תוך בדיקה האם יהיה צורך בביקור נוסף כדי לבחון הבראה סופית.
כחלק מהטיפול לאחר טיפול הרמת סינוס פתוחה יהיה להקפיד על שטיפות פה יסודיות. ניתן יהיה להשתמש בקורסודיל או מדידנט. חשוב להתחיל את השימוש כבר יום למחרת הניתוח, פעמיים ביום, בבוקר ובערב ולהקפיד לא לשתות ,לא לשטוף את הפה או לאכול במשך חצי שעה. במידה ואין לכם תמיסה לשטיפת פה תוכלו להכין תמיסת מי מלח המכילה 1/4 כפית מלח בכוס מים פושרים.
האם ניתן להניח שתלים בזמן ביצוע הרמת סינוסים?
בזמן תהליך הרמת סינוס פתוחה, מומלץ להמתין תקופה של 6-8 חודשים, ורק אז להתקין את השתלים. לאחר שהשתלים יותקנו, יהיה צורך להמתין 6 חודשים נוספים עד לקליטה שלהם. במקרים של הרמת סינוס סגורה לעומת זאת, מקובל להחדיר גם את השתל בשלב אחד. בשני המקרים, ניתן יהיה לבנות כתרים או תותבות רק לאחר קליטת השתלים ולא לפני.
יש לציין כי בעידן הטכנולוגי המתקדם של היום, מרפאות רבות מסוגלות לבצע טיפול של השתלות שיניים בעת ובעונה אחת יחד עם ביצוע של הרמת סינוס פתוחה, וככה בעצם ניתן לקצר את תקופת ההמתנה משנה ומעלה, לתקופה של כ-6 חודשים בלבד.
